העניין שבמחלוקת: האם קיימת תשתית עובדתית מספקת על פי תורת המיקרוטראומה לפגיעה של בקע ספורטאים בשל תנאי עיסוקו כשחקן כדורסל מקצועי.האם ניתן להראות תשתית עובדתית לאירוע תאונתי בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
המשפט מכיר בפגימה זו כמיקרו טרואומה – כלומר פגיעה הנובעת מפגיעות קטנות לאורך זמן שהובילו לפגיעה המרכזית – כלומר: קשר סיבתי בין הפגיעות הקטנות לפגיעה הסופית כנובעת סיבתית עקב העבודה ומכאן להכרה במיקרו טראומה זו כפגיעה בעבודה.
|
_
11 אוגוסט 2022
חקיקה שאוזכרה: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995: סע' 79, 84
א. התובע יליד 3.11.1980.
ב. מאז שחרורו מצה"ל בשנת 2002, במשך כ-20 שנים, עבד התובע כשחקן כדורסל מקצועי. בעת הרלוונטית, התובע עבד כשחקן כדורסל במסגרת קבוצת הכדורסל של הפועל תל-אביב. לאחר עונת המשחקים ביום 15.5.2017 – התובע הפסיק לשחק בקבוצה.
ג. בתקופת העסקתו כשחקן כדורסל מקצועי, התובע התאמן אימונים קבוצתיים שישה ימים בשבוע. כל אימון היה אינטנסיבי מאד ואמור לדמות למשחק. אורכו של כל אימון קבוצתי נמשך כשעתיים וחצי – 3 שעות.
ד. בשלושה מבין ששת ימי האימונים, התובע התאמן אימון כפול (בבוקר ובערב).
ה. לרוב התקיים משחק פעם או פעמיים בשבוע. לפני כל משחק מתקיים חימום במשך כ-30 דקות. ביום של משחק היה אימון בוקר והמשחק התקיים בערב.
ו. לרוב, לאחר משחק היה יום חופש ולמחרת החופש – התקיים אימון כפול. ביום שלאחר מכן התקיים אימון רגיל וביום שלאחריו התקיים שוב אימון כפול.
ז. מעבר לאימונים הקבוצתיים, התובע התאמן אף באימונים אישיים בחדר כושר. אלה לרוב אימוני כוח באמצעות משקולות. במסגרת אימונים אלו הוא נדרש לייצב את גופו באמצעות הפעלה של שרירי הבטן (כדי לא לגרום לנזקים בגב וברגליים).
ח. במסגרת אימוניו הפעיל התובע באופן אינטנסיבי ורצוף את שרירי הבטן בתנועות חוזרות ונשנות, הזהות במהותן.
ט. ב-5 השנים האחרונות התובע היה צריך לעשות חימום יותר רציני מאשר שחקנים אחרים. זאת בשל פציעות שונות שאירעו לו, כמו באמסטרינג ופציעות גב. החימום הצריך ממנו יותר זמן.
י. כמה שבועות לפני התאונה התחלף מאמן ובעקבות זאת חלה עליה בעומס ואינטנסיביות באימונים.
יא. ביום 2.2.2017 השתתף התובע בחימום לפני משחק בליגת ווינר בכדורסל (הפועל תל אביב מול קרית גת). החימום היה בעצימות גבוהה מהרגיל, שכן התובע שב מפציעה קודמת בשריר האמסטרינג ורצה לוודא כי הוא כשיר למשחק. לקראת סוף החימום, — סוף עמוד 2 — בעת שניתר באוויר לצורך הטבעה לסל, התובע חש בכאבים באזור הבטן והמפשעה (להלן – התאונה).
יב. התובע נבדק על ידי דר' יבגני קוץ אשר מצא כי בבדיקה דינאמית אין עדות לבקע מפשעתי או בקע פמורלי. רצ"ב הערכה מיום 30.4.2019.
יג. התובע אובחן על ידי פרופ' קופלמן כסובל מבקע ספורטאים. רצ"ב חוות דעת מיום 7.1.2020.
יד. התובע הגיש לנתבע תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה במכתב דחיה מיום 16.7.2018 (נספח א' לכתב התביעה) בטענה כי תביעתו לא עומדת בתנאי סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי.
טו. מצבו הרפואי של התובע כמפורט בתיעוד הרפואי המצ"ב.
א. מה הליקוי של התובע כתוצאה מהאירוע מיום 2.2.2017? תשובת המומחה: "הליקוי של התובע הוא מתיחת שריר בגיד יתר על המידה".
ב. האם התובע סובל מבקע מפשעתי או מבקע ספורטאים? תשובת המומחה: "התובע סובל מבקע של ספורטאים". ג. האם קיים הבדל בין בקע מפשעתי לבין בקע ספורטאים? במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, מתבקש המומחה לפרט מהם ההבדלים בין סוגי הבקעים, ככל שקיימים הבדלים כאלה, באשר למיקומם ואופן היווצרותם. תשובת המומחה: "קיים הבדל בין בקע רגיל לבקע של ספורטאים. בקע רגיל הוא פגם בדופן הבטן שדרכו תוכן של חלל הבטן יכול לבלוט החוצה דרך הפתח. בקע של ספורטאים הוא פגיעה בחיבורים בין השרירים של דופן הבטן ועצמות האגן. בקע רגיל ניתן לאבחון על ידי בדיקת רופא בעוד שבקע של ספורטאים קשה לאבחון, ויש להתייחס למקצועו ועבודתו של התובע, וניתן להיעזר באבחון על ידי בדיקה על קולית ו-MRI. בשני המקרים הבקעים נמצאים באזור המפשעה בחלקה הפנימי. בקע רגיל נגרם על ידי הפרדת סיבי שרירים ופסציות וקרום הצפק בולט דרך הפגם שנוצר ויוצר בליטה. מכאן השם של בקע בלועזית הוא Hernia – מקור השם הוא במילה יוונית Ernos שמובנה הוא ניצן – bud, מאחר שהבקע בולט מדופן הבטן כמו ניצן. במקרה של הרניה של ספורטאים אין פתח בדופן הבטן והכאבים נובעים מקרעים ונזק בין שרירי דופן הבטן לחיבורם לעצמות האגן".
ד. האם יש קשר סיבתי, לרבות על דרך החמרה, בין האירוע מיום 2.2.2017 לבין מצבו הרפואי של התובע?
— סוף עמוד 3 — תשובת המומחה: "לדעתי, האירוע מיום 2.2.2017 מצטרף למאמצים של הפעילות הספורטיבית של התובע. אם היה לתובע בקע רגיל של פגם בדופן הבטן עם יצירת שק בקע, ניתן היה אולי לקשור את הופעת הבקע לאירוע שקרה ב-2.2.2017. במקרה הנדון, בקע של ספורטאי נוצר בטראומות מרובות בזמן הפעילות הספורטיבית".
ה. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כמפורט בעובדות שנקבעו (בסעיף 2 לעיל) לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב תנאי העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים. תשובת המומחה: "לדעתי יש קשר. הוא סובל מבקע של ספורטאים שנגרם ככל הנראה מטראומות חוזרות בעת הפעילות הספורטיבית".
ו. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקויו של התובע עקב תנאי עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)? תשובת המומחה: "ניתן לקבוע שהליקוי ממנו סובל התובע נגרם על ידי פגיעות זעירות שיחד הצטברו לתהליך דלקתי בחיבור בין השרירים והעצמות" ז. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת תנאי העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו, האם לתנאי עבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה). תשובת המומחה: "לדעתי, יש השפעה מהותית על מצב בריאותו של התובע כתוצאה מהעבודה שבה הועסק".
ביחס לשאלה א' הוסיף: "התובע סובל מכאבים באזור הבטן התחתונה ובאזור המפשעה. הכאב נגרם מקרעים בחיבור בין שרירי דופן הבטן לעצם הפוביס (האגן)".
ביחס לשאלה ג' הוסיף: "אין שום קשר בין בקע במפשעה לבקע של ספורטאים. בקע במפשעה הינו פגם בדופן הבטן באזור המפשעה שדרכו משתחל קרום הצפק שמצפה את הבטן מבפנים ויוצר שק מתחת לעור. הבקע המפשעתי מורכב מפתח באזור המפשעת, משק בקע שבולט מתחת לעור ומופיע בתור בליטה במפשעת, ולתוך השק הזה יש אפשרות של השתחלות מעיים דקים או רקמת אומנטום.
— סוף עמוד 4 —
ביחס לשאלה ד' הוסיף: "יכול להיות קשר בין המאמץ של האירוע ביום 2.2.2017 לבין החמרת מצב הבקע של הספורטאים".
ביחס לשאלה ה' הוסיף: "ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% שיש קשר בין תנאי עבודתו של התובע למצב הבקע".
ביחס לשאלה ו' הוסיף: "מדובר על הצטברות של פגיעות זעירות שגרמו לקרעים של שרירים וכך נוצר הבקע של הספורטאים. האירוע ב-2.2.2017 החמיר את המצב באופן נקודתי".
ביחס לשאלה ז' הוסיף: "תנאי העבודה של התובע היו בעלי השפעה על הליקוי שממנו סובל התובע".
5129371
ניתן היום, י"ד אב תשפ"ב, (11 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
________________ אירית הרמל, שופטת
אירית הרמל 54678313 |
||||||||||||||||||||||||